פרק שני משפחתי הקרובה
על אבי יונתן
אבי נולד ב-14.9.63 בבי"ח קפלן
ברחובות.
השם של אבי הוא יונתן,אבל כולם קוראים לו
יוני.
אבי גדל במושב ישרש
והלך לגן במושב. בכיתה א' אבא הלך לבית הספר בסתריה ובסוף אותה שנה בית הספר נסגר
ואבא המשיך את לימודיו עד כיתה ח' בבית ספר אזורי בבית חשמונאי, שאליו היו מגיעים
בהסעות של המועצה.אבי הוא הילד החמישי במשפחה מתוך שישה, אחותו הבכורה-דיצה שגדולה
ממנו ב-10 שנים, אח שני-יהודה שגדול מאבא בשמונה שנים, אח שלישי-יעקוב שגדול מאבא
בשש שנים, אח רביעי-יגאל שגדול מאבא בארבע שנים והאח הקטן-יזהר שקטן מאבא בתשע
שנים.
כאשר אבא היה תינוק אמו עבדה כמיילדת בבית חולים קפלן ואביו עבד בתל אביב
בתנועת המושבים. מי שטיפלה באבי הייתה סבתו דונה, ממנה אבא למד את השפה המרוקאית.
בתקופת הילדות של אבי היה להוריו משק חי וצומח. במשק היו להם לולים עם מאות
מטילות, על אבא ואחיו הייתה מוטלת העבודה לעזור באיסוף הביצים כל ערב, ובטיפול
באפרוחים.כאשר הייתה מגיעה להקה חדשה של מטילות, אבא היה עוזר לסבא גם בחיסונים של
התרנגולות וגם בחיתוך של המקור שלהן על מנת שלא ינקרו זו את זו. במשק של אבא היו
גם כמאה כבשים שאבא ואחיו היו דואגים להם ועוזרים גם בהאכלה שלהם, בטיפול בטליים
ובחיסונים שלהם. אבא מספר שהוא היה בכיתה ו' היה לבד בבית ואחת הכבשים כרעה ללדת
ואבא טיפל בה דאג לה ולטלה הקטן שלה. היו להם במשק חמישה כלבים שהתרוצצו על כבלים מסביב
ללולים ולדיר ואבא היה דואג להאכיל ולהשקות גם את הכלבים. במשק של
סבא היה גם פרדס של תפוזים ואבא בקיץ היה "מחליף" קווים בפרדס כלומר
מעביר את הממטרות בין העצים כי כאשר אבא היה ילד עדיין לא היו טפטפות כמו
היום. כאשר
אבא היה ילד הוא היה הולך עם אחיו בשבתות ברגל דרך הפרדסים שהקיפו את המושב לרמלה
לראות משחקי כדורגל.
אבא היה הולך
לפעילויות של תנועת הנוער של המושבים פעם בשבוע בחופשים, בסוכות ובפסח ובקיץ הם
היו יוצאים למחנות וטיולים ביערות, בשדות ובשבילי ארצנו.
כאשר אבא היה בכיתה ה' פרצה מלחמת יום כיפור, אבא זוכר אך הופרה אז השלווה
של החג עם הסירנות והחלו לגייס את כל הגברים לצאת למלחמה אבא מספר שבתקופת המלחמה
הייתה "האפלה", אסור היה להדליק הרבה אורות והיו צובעים את הפנסים של
המכוניות בצבע כהה.
בר המצווה של אבא חגגו בכותל בירושלים, שם אבא עלה לתורה בפעם הראשונה,
לאחר מכן הייתה סעודה חגיגית לכל המשפחה וחברים בפארק עין חמד שליד ירושלים.
כשאבא סיים את בית הספר בבית חשמונאי הוא עבר ללמוד בפנימית בזק בירושלים
למשך ארבע שנים משנת שבעים ושבע עד שנת שמונים ואחד.
במסגרת של הפנימייה והיה חוזר הביתה רק בסופי שבוע, בשנתיים הראשונות אבא
התגורר עם עוד שלושה חברים בחדר ולאחר מכן הם היו שני תלמידים בחדר בכיתה י"א
ו-י"ב, הרבה מהחברים של אבא מהפנימייה הם החברים שלו עד היום. אבא וחבריו
מהפנימייה עשו הרבה מעשי קונדס וכמעט העיפו את אבא מבית ספר כמה פעמים, סבא היה
אורח קבוע אצל מנהל הפנימייה.
היום אבא מהנדס
אלקטרוניקה עם תעודת הוראה.
בנובמבר 1981 אבא התגייס לצה"ל עבר קורס טכנאי קשר במשך חצי שנה, לאחר
סיום הקורס אבא שובץ לשרות בבית הספר למ"כים של צה"ל, זוהי יחידת שדה
ואבא כל השרות שלו היה בשטח. במסגרת תפקידו אבא היה אחראי על כל ציוד הקשר בחטיבה
ושירת גם שנת קבע אחת בתקופת שרותו של אבא פרצה מלחמת שלום הגליל ואבא היה הרבה
פעמים בלבנון. בנובמבר 1985 אבא השתחרר מצה"ל. לקרת סוף השרות אבא הכיר את אמא, ששירתה
בבסיס ליד אילת עם החברה של החבר שלו וככה הוא הכיר את אמא.
כשאבא ואמא השתחררו מהצבא אבא החל לעבוד בחברת בזק כטנאי במחלקת תקשורת
נתונים ואמא החלה ללמוד בבית הספר לאחיות של בית חולים איכילוב תל אביב.
אבא תוך כדי עבודה למד הנדסת אלקטרוניקה ואמא לאחר סיום לימודיה בבית הספר
לאחיות עבדה כשנה כאחות בחדר המיון איכילוב.
ב-7.8.90 אבא ואמא התחתנו על הדשא בקיבוץ נחשולים[הקיבוץ שבו אמא נולדה]
לאחר החתונה אבא ואמא גרו במושב ישרש בביתם של סבא וסבתא. בינואר 91 פרצה
מלחמת המפרץ הראשונה. ואמא בשל תפקידה במארך החרום של בית החולים איכילוב הייתה
רוב הזמן בבית החולים.
בחודש יולי שנת 1991 אבא ואמא יצאו לטיול של ארבעה חודשים באירופה, אנגליה,
צרפת,בלגיה,הולנד וסקוטלנד ארצות הברית וקנדה.
אמי שגית
אמי נולדה ב-17.9.1965 ביום שישי בבוקר בבית-חולים בחדרה.
היא הייתה תינוקת חמודה וטובה רק אל תעיזו להתקרב לעגלה, זה שלה ואוי למי שמתקרב,
היא צועקת, צווחת וכולם בורחים.
כשאמא נולדה היא הגיעה מבית-החולים ישר לבית הילדים בקיבוץ
נחשולים ולא ישנה עם אמא ואבא שלה, היא גדלה כל ילדותה בבית הילדים בקיבוץ, שם
ישנה, אכלה ושיחקה היא הייתה הולכת הביתה להורים רק מ-16:00 אחר הצהריים עד 19:00
בערב, ואז בערב היא הייתה חוזרת לישון בבית הילדים שם ההורים שומרים בתורנות על
הילדים עד 22:00 בלילה, וב-22:00 מגיעה שומרת לילה שמחליפה אותם עד הבוקר שהמטפלות
מגיעות.
הדבר המוזר שאמי נולדה הוא שאסור היה לנסוע איתה מחוץ
לקיבוץ עד גיל 4 כדי שלא תידבק ממחלות מחוץ לקיבוץ.
בילדותה אמי אהבה לטייל, לשמוע סיפורים ולצייר הרבה, היא
מאוד אהבה את הצבע הסגול.זיכרון היה לה מצויין ושמיעה חדה, כל דבר שמעה ואת הכל
שמעו כששחקה עם בובותיה.
לכיתה א' אמי נכנסה בגיל 7 מפני שכשהייתה בת 6 היו רק 4
ילדים בגן, לכן חיכו עוד שנה כדי שיהיו מספיק ילדים לפתוח את כיתה א'.
בית-הספר של אמי היה בקיבוץ נחשולים-לכיתה של אמי קראו
"שונית". הם למדו, ישנו ואכלו באותו בית, ובבוקר לאחר ארוחת הבוקר היו
תורנויות בוקר בהם הילדים עבדו את עבודות הבית-נקיון הכיתה, חדר-האוכל, חדרי
השינה, החצר ופינת החי. עד כיתה ז' כולל למדו בקיבוץ, בכיתה ח' עברו לבית-הספר
המשותף (לכל הקיבוצים באזור) במעגן מיכאל, ואז עברו לגור בחדרים, כל 2-3 ילדים
בבית משלו-חדר עם מקלחת ושירותים.
אמי סיימה את התיכון ושירתה בגדנ"ע בבאר-אורה. עם
שחרורה מצה"ל אמי עבדה שנה בשלחין, בספירת מזיקים, בעיקר כותנה. עם גמר עונות
הכותנה יצאה ללמוד סיעוד כאחות בבית-חולים איכילוב בתל-אביב. 3 שנים הייתה במעונות
האחיות בתל-אביב והקדישה את רוב זמנה ללימודים כאחות, וכשגמרה את לימודיה עבדה
כאחות במיון איכילוב.
בשנת 1990 אמי התחתנה עם אבי יוני לוי בקיבוץ נחשולים ליד
הים.
לאחר זמן מה יצאו לטיול בארצות-הברית, אירופה וקנדה
ובאירופה עברו דרך קרובים בצרפת.
שהורי חזרו מהטיול אמי יצאה שוב פעם ללמוד ולאחר שנה קיבלה
הסמכה כמילדת. בתקופת עבודתה הראשונה כמילדת אמי נכנסה להריון איתי . היו לה
חודשים ראשונים מאוד קשים מפני שהיא הקיאה והרגישה לא טוב. לאחר ארבעת החודשים
הראשונים היה לה מאוד קל והרגשתה השתפרה, עד כדי-כך שלא רציתי לצאת, אך לבסוף
נולדתי. אחרי שנולדתי אמא המשיכה לעבוד בקריה ולאחר שנתיים ילדה את אחי אריאל,
וכשהקריה נסגרה עברה אמא ל"ליס"
איכילוב והמשיכה לעבוד במשמרות לילה במשרה חלקית וכשגדלנו קיבלה את ניהול המיון במשמרות
בוקר משרה מלאה. השינוי היה לנו מאוד קשה מפני שפחות ראינו את אמא, היא לא העירה
אותנו בבוקר ורוב החופשים שלנו הייתה בעבודה. כעבור 7 שנים אמא ילדה את איתמר אחי
השני ויצאה
לחופשת לידה של שנה מהעבודה. שחזרה לעבודה היא קיבלה תוך
שנה תפקיד של סגנית אחות אחראית חדר לידה והיא עובדת הרבה זמן וגם לפעמים היא
עובדת ביום שישי בלילה ואנחנו לא יכולים לנסוע לסבא וסבתא בנחשולים לסוף השבוע.
עכשיו אמא בהריון, ולמרות שאני מאוד רציתי אחות יש לי עוד
אח.
אחותי
ירדן
השם ירדן נבחר על ידי דודתי סיגל .
ירדן נולדה בשנת 1993 במשקל 3.240
ק"ג בבית חולים הקריה תל אביב כשהוריי גרו במושב ישרש. ירדן
היא הנכדה הראשונה מצד אמי.
בגיל שנתיים ירדן הייתה במעון נעמת ברמלה ושנה לאחר מכן עברה לקיבוץ נען שם
למדה בגנים ואף בבית הספר. בכיתה ח' נסגר בית הספר בנען והתלמידים עברו ללמוד בבית
ספר משותף גוונים בסתריה. בכיתה ט' עברנו לכפר סבא וירדן למדה בחטיבת שרת. בכיתה
י' ירדן עברה לתיכון גלילי וסיימה שם בגרות בהצלחה.
באוגוסט 2011 ירדן התגייסה לצבא ושירתה
כתצפיתנית כשנתיים בבסיס ברמת הגולן.
היום ירדן לומדת לאוניברסיטה.
אחי אריאל
אריאל קיבל את השם שנבחר על ידי הוריי
משום שהם אהבו מאוד את השם.
אריאל נולד בשנת 1995 במשקל 3.420 ק"ג בבית חולים הקריה תל אביב
כשהוריי גרו במושב ישרש. בגיל שנתיים אריאל היה במעון נעמת ברמלה ושנה לאחר מכן
עבר לקיבוץ נען שם למד בגנים ואף בבית הספר.בכיתה א' אריאל התחיל להתאמן בג'ודו
והיה אלוף הארץ בג'ודו פעמיים. בכיתה ה' נסגר בית הספר בנען והתלמידים עברו ללמוד
בבית ספר משותף גוונים בסתריה.בכיתה ו' אריאל למד בבית ספר אוסישקין. בכיתה ז' עבר
לחטיבת שרת בכפר סבא ולאחר שנה עבר לכפר הירוק שם סיים את בית הספר.
אריאל התגייס לצבא בנובמבר 2013 לחיל
הנדסה קרבית בבסיס בדרום.
אחי יובל
יובל קיבל את שמו על ידי אמא כי היא אהבה
מאוד את השם.
יובל נולד בבית חולים ליס איכילוב בתל אביב בשנת 2006 במשקל 3.950
ק"ג. כשהוריי גרו בכפר סבא יובל בגיל שנה הלך למעון נעמת בכפר סבא ואחר כך
עבר לגן עירוני בכפר סבא בכיתה א' עבר לבית ספר יצחק שדה.
